אחרי שעשיתי כמה שיחות טלפון ובירורים, מסתבר שלפני שיוצאים לדרום אפריקה צריך להתחסן.
מכיוון שאת החיסונים יש לבצע לפחות חודש וחצי -חודשיים לפני הנסיעה, בררתי לגבי מקומות פנויים שבהם אפשר להתחסן, והפור נפל על לשכת הבריאות בירושלים...
אחרי שנרשמתי דרך המוקד הטלפוני שלהם, הגיע היום המיוחד ויצאתי אל עבר ירושלים. מוקד החיסונים נמצא ממש ליד השוק, במרחק הליכה, מה שגרם לי מיד לשלוף את המצלמה...
שטפתי את העיניים בשוק, והמשכתי ללשכת הבריאות. בכניסה עומד שומר שמוודא שמי שמגיע לשם רשום אצלו (אי אפשר להכנס סתם ככה) ואחרי שני דלתות עץ, נכנסתי פנימה.
מילאתי טופס ששאל אותי לא מעט שאלות על ההיסטוריה הרפואית שלי, ואז הפנו אותי לחדר קטן שבו ישב רופא, עם תפקיד ממש קשה לביצוע...
הרופא הזה תפקידו לייעץ איזה חיסונים יש לקחת - אבל בפועל - הוא צריך להקשיב לאנשים ולשמוע על סיפור הטיול של כל אחד מהם - עבודה דיי מדכאת, חייב לציין... יחד עם זאת, הוא בהחלט היה מאוד אינפורמטיבי ואמר לי שאני צריך לעשות רק בערך שמונה (!) חיסונים, אבל לא לדאוג - רק חמישה מהם היום...
אחרי שהחזרתי דופק ונשימה זחלתי מהחדר שלו החוצה אל עבר הפקידה, שילמתי (לא מעט!!) על החיסונים וחיכיתי לתורי.
התור - מסתבר - הגיע די מהר - ונכנסתי לחדר שבו היו אחות עם מבטא אמריקאי ועוד אחות דתיה. הן סיפרו לי שהחיסונים לא נוראיים ושיהיה בסדר. בטח- מה כבר יכול להשתבש?
עמוס בכל האושר הזה ותהיות למה אני עושה את זה לעצמי, הפשלתי שרוול והאחות הדתיה דקרה אותי פעמיים ביד. לא היה נורא. לקחתי אויר והפשלתי את היד השניה כדי לקבל עוד שתי מנות של חיסונים ביד השניה.
גם את זה עברנו, ואז הגיע תור הירך. הוילון נסגר ואז האחיות התחלפו, כי כנראה שלאחיות דתיות אסור לראות ירכים של גברים. סבבה - מכבד את זה - וככה פגשתי את האחות האמריקאית שנתנה לי עוד חיסון אחד אחרון.
עכשיו נותרו לי ״רק״ עוד שלושה חיסונים שאותם אני צריך להשלים בהמשך הדרך....
אחד הדברים המעניינים שגיליתי בטיול הקצר הזה לירושלים, הוא של-מלריה אין חיסון - אלא כדורים מונעים, אותם יש לקחת לפני ההגעה לאיזור המלריה, ואז להמשיך לקחת אותם עוד כשבוע אחרי היציאה מהאיזור המסוכן.
בעקבות זאת, יצאתי אל עבר בית המרקחת כדי למלא את התיק בכדורים שונים מכל טוב, בתקווה שלא נצטרך אותם כלל....
תודה רבה לכל מי ששלח לי טיפים באמצעי המדיה השונים - אני עובר עליהם בימים אלה ומיישם לקראת הטיול הקרב ובא...
מכיוון שאת החיסונים יש לבצע לפחות חודש וחצי -חודשיים לפני הנסיעה, בררתי לגבי מקומות פנויים שבהם אפשר להתחסן, והפור נפל על לשכת הבריאות בירושלים...
אחרי שנרשמתי דרך המוקד הטלפוני שלהם, הגיע היום המיוחד ויצאתי אל עבר ירושלים. מוקד החיסונים נמצא ממש ליד השוק, במרחק הליכה, מה שגרם לי מיד לשלוף את המצלמה...
שטפתי את העיניים בשוק, והמשכתי ללשכת הבריאות. בכניסה עומד שומר שמוודא שמי שמגיע לשם רשום אצלו (אי אפשר להכנס סתם ככה) ואחרי שני דלתות עץ, נכנסתי פנימה.
מילאתי טופס ששאל אותי לא מעט שאלות על ההיסטוריה הרפואית שלי, ואז הפנו אותי לחדר קטן שבו ישב רופא, עם תפקיד ממש קשה לביצוע...
הרופא הזה תפקידו לייעץ איזה חיסונים יש לקחת - אבל בפועל - הוא צריך להקשיב לאנשים ולשמוע על סיפור הטיול של כל אחד מהם - עבודה דיי מדכאת, חייב לציין... יחד עם זאת, הוא בהחלט היה מאוד אינפורמטיבי ואמר לי שאני צריך לעשות רק בערך שמונה (!) חיסונים, אבל לא לדאוג - רק חמישה מהם היום...
אחרי שהחזרתי דופק ונשימה זחלתי מהחדר שלו החוצה אל עבר הפקידה, שילמתי (לא מעט!!) על החיסונים וחיכיתי לתורי.
התור - מסתבר - הגיע די מהר - ונכנסתי לחדר שבו היו אחות עם מבטא אמריקאי ועוד אחות דתיה. הן סיפרו לי שהחיסונים לא נוראיים ושיהיה בסדר. בטח- מה כבר יכול להשתבש?
עמוס בכל האושר הזה ותהיות למה אני עושה את זה לעצמי, הפשלתי שרוול והאחות הדתיה דקרה אותי פעמיים ביד. לא היה נורא. לקחתי אויר והפשלתי את היד השניה כדי לקבל עוד שתי מנות של חיסונים ביד השניה.
גם את זה עברנו, ואז הגיע תור הירך. הוילון נסגר ואז האחיות התחלפו, כי כנראה שלאחיות דתיות אסור לראות ירכים של גברים. סבבה - מכבד את זה - וככה פגשתי את האחות האמריקאית שנתנה לי עוד חיסון אחד אחרון.
עכשיו נותרו לי ״רק״ עוד שלושה חיסונים שאותם אני צריך להשלים בהמשך הדרך....
אחד הדברים המעניינים שגיליתי בטיול הקצר הזה לירושלים, הוא של-מלריה אין חיסון - אלא כדורים מונעים, אותם יש לקחת לפני ההגעה לאיזור המלריה, ואז להמשיך לקחת אותם עוד כשבוע אחרי היציאה מהאיזור המסוכן.
בעקבות זאת, יצאתי אל עבר בית המרקחת כדי למלא את התיק בכדורים שונים מכל טוב, בתקווה שלא נצטרך אותם כלל....
תודה רבה לכל מי ששלח לי טיפים באמצעי המדיה השונים - אני עובר עליהם בימים אלה ומיישם לקראת הטיול הקרב ובא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה