את הדרך לדרום אפריקה התחלנו עם טיסה לטורקיה עם טורקיש איירווייז. הטיסה היתה קצרה ונעימה ואחרי שעתיים כבר היינו באיסטנבול בשדה התעופה. לאחר המתנה של בערך כשעה, עלינו על הטיסה לעבר יוהנסבורג.
לאחר זמן מה, קיבלנו תפריט מהודר עם כל מיני אפשרויות, שפירט מה יהיה לארוחת צהריים ומה לארוחת בוקר.
זה היה נחמד, עד שהגיעה הדיילת ודי הפכה את התפריט למשהו הרבה יותר פשוט, כששאלה
זה היה נחמד, עד שהגיעה הדיילת ודי הפכה את התפריט למשהו הרבה יותר פשוט, כששאלה
Chicken or Pasta?
ניסינו גם וגם, היה בסדר יחסית לאוכל של מטוסים...
אחרי 9 שעות טיסה נחתנו.כל התיקים הגיעו בשלום והתחלנו לחפש את סוכנות השכרת הרכב.השילוט היה קצת מוזר, כי הוא שלח אותנו למעבר תת קרקעי די ריק, כדי לעבור לצד השני של הכביש.
ירדנו לשם, ונצמדו אלינו שני בחורים כהי עור שיצאו מגדרם לעזור לנו... באופן מחשיד למדיי...
אבל הי -אנחנו מישראל והמצאנו את הקרב מגע! אז עשינו את הדבר המתבקש וחזרנו פנימה לשדה התעופה והלכנו בדרך עוקפת, עד שמצאנו את סוכנות השכרת הרכב, ובשעה טובה הצלחנו גם לקחת אותו.
הכבישים פה באיכות טובה, ויש אנשים עם שלטים בצמתים, וכל מיני אנשים בצידי הדרך שמוכרים את מרכולתם. עוד לא ניסינו לעצור, אולי בהמשך...
בנתיים ראינו גם טנדר פתוח שמסיע 2 עובדים מאחורה ותהינו האם מדובר בעבדים... אבל כנראה שלא...
נסענו במשך עוד כשעה וחצי עד שהגענו לקומפלקס של שישה בתי מלון שנקרא סאן סיטי. לא ממש ברור לי איך הישראלים עדיין לא גילו את הפנינה הזו, אבל אפשר לבלות פה שבוע בכיף עם הילדים. יש פה פארק מים משגע, מסעדות לרוב, בריכות , מגרש גולף מהמם והמון פעילויות אקסטרים. קצת הצטערנו שאנחנו לא נשארים פה יותר מהיומיים שתכננו לעצמנו.
המלון עצמו מאוד ירוק ומסביר פנים, ומרוב שהוא ענק יש אוטובוס שמסיע ממקום אחד למשנהו, למשל לקזינו.
בשעות הערב שמעתי ציפורים שעשו המון רעש. חיפשתי קצת ואז מצאתי את הזוג הנחמד הזה, שהסתובב לו על הדשא בכיף.
וכעת, טל מעיין ואנוכי הולכים לשים את הראש על הכר, כי מחר מצפה לנו יום שכולו חוויה...
שמחתי לשמוע שהגעתם לשלום. התאורים יפים ומעניינים. מצפה לקרוא בהמשך הטיול.
השבמחקתהנו.